אתיקה עסקית
מתוך OdedWiki
מאמר זה מתייחס לאתיקה באופן כללי ולאו דווקא לאתיקה עסקית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרה
[עריכה] אתיקה
- כחלק מדיסציפלינת הפילוסופיה הכוללת ארבעה תחומים:
- אילו דברים קיימים ומה טבעם - מטאפיסיקה
- המהות והיקפו של מאגר הידע האנושי - אפיסטמולוגיה או תורת ההכרה
- מהם העקרונות הנכונים של הסקה - לוגיקה או תורת ההגיון
- איך אדם צריך לחיות - אתיקה או פילוסופיה של המוסר
- אתיקט (etiquette): כללי ההתנהגות והנימוס המקובלים בחברה מסוימת.
[עריכה] בעיה מוסרית
קונפליקט בין אינטרסים של שני בני אדם
[עריכה] הכרעה מוסרית
הכרעה מוסרית היא הכרעה מוחלטת שתבוצע בכל מקרה מבלי להתחשב בניחושים וסימפתיה.
הכרעה מוסרית דורשת:
- עקביות - כל המרכיבים שלה צריכים לעקוב אחר אותו כלל.
- סדרתיות - מדרגיות, כל מושג חייב להיגזר ממושג גדול יותר ומקובל.
- מוצדקות - לכל מרכיב בהכרעה צריכה להיות הצדקה מוסברת.
- שימושיות - ההכרעה חייבת להיות ברת יישום ולא היפוטתית.
- אבסולוטיות או רלטביסטיות (הסבר בהמשך).
[עריכה] רלטיביזם מול אבסולוטיזם
האם המוסר הוא אחיד לכלל בני האדם באשר הם (אבסולוטיזם) או שמא חוקי המוסר משתנים בין תרבויות ולאורך ההיסטוריה, או אפילו בהתאם לאדם ספציפי (רלטיביזם). להלן טענות המחנות:
[עריכה] ברמה אנטרופולוגית
[עריכה] אנתרפולגיים רלטיביסטיים (יחסיים)
- תצפית על אנשים בחברות שונות מראה כי יש שוני - אם אנו מתצפתים על אנשים בחברות שונות, אנו רואים שצורות ההתנהגות משתנות ממקום למקום. יש הבדלים במוסריות.
- ההכרעה המוסרית נרכשת דרך החינוך ואינה מולדת - כשאנו נולדים אנו לומדים להיות מוסריים והלמידה שונה ממקום למקום ואז המוסר שונה ממקום למקום.
- סובייקטיבי- כל חברה היא אתנוצנטרית כלומר כל חברה מרוכזת בעצמה. כל חברה חושבת שיש לה שוני ועליונות על פני חברה אחרת ולכן המוסר לא יכול להיות מוחלט.
- רעיון האבסולוטיזם לא אפשרי - אם המוסר מוחלט לא יכול להיות שאדם אחד חושב שמעשה הוא מוסרי ואחר חושב אחרת.
[עריכה] אנתרפולגיים אבסולוטים (מוחלטים)
לכל חברה יש את העקרונות המשותפים והם חלוקים רק בפרטים – דוגמא: ניאוף אסור אבל יש צורות חיים שונות (כמו מתריני מול שמרני יותר) ולכן השינוי הוא רק בפרטים.
[עריכה] ברמה פילוסופית
[עריכה] פילוסופיים רלטיביסטיים (יחסיים)
- פילוסופיים חשובים כמו דייויד יום ושפינוזה טוענים שהמוסר מבוסס על טוב ורע ולא על אמת ושקר. העניין הוא רוחני נפשי ולא רציונאלי. הרגשות משתנים מתקופה לתקופה. עניין של רגש יכול ליצור שוני בין חברות אנושיות שונות.
- שיפוט מוסרי הוא שיפוט הנעשה בהתאם לאותה סביבה ובהתאם לנוהג באותה חברה, שוני במוסכמות מביא לשוני בקביעות המוסריות:
- זכותה של כל חברה לחיות על פי העקרונות המוסריים שלה.
- חובה של כל אדם לחיות על פי העקרונות המוסריים של החברה הסובבת.
- דוגמא: אדם קונה מוצר ורוצה להחזיר אחרי ששילם. בארץ –בעל החנות לא חייב להחזיר כסף ובארה"ב הוא חייב להחזיר כסף. השוני בין המוסכמות יכול לגרום לכך שבמקום אחד התנהגות אדם תהיה מוסרית ובמקום אחר לא. השאלות ששואל פילוסוף רלטיביסטי:
- מה הנוהג של החברה בישראל?
- מה ההשתלבות של הפרט בהתנהגות? מהי הנורמה וכיצד יתנהג הפרט באותו מקרה ספציפי.
- מאחר ויש הבדלים בין החברות, התשובה לגבי המוסריות תהיה שונה ממקום למקום.
[עריכה] פילוסופיים אבסולוטיים (מוחלטים)
- אם יש שוני בין החברות, הוא לא מראה על עקרונות מוסר שונים. אפשר להגיד שחברה מוסרית יותר או פחות, אבל לא מוסרית אחרת. עקרונות המוסר בכל החברות הן זהות.
- אין צידוק להיות רגשני בשאלות מוסריות ולכן אין מקום לקביעה של הפילוסופיים הרלטוויסטיים. הרגש לא אמור להשפיע על המוסר.
- אם כל החברה היא בעלת מוסר אחר אז למה מצפים מאדם להיות מוסרי במקום אחר. מכאן, שהמוסר בעולם הוא אחיד ולכן מצפים מאדם להיות מוסרי בכל מקום אליו הוא מגיע.
- האם יכול להיות שבמקום מסוים יצהירו שרצח זה מוסרי? לפי גישה זו מצב זה אנו אפשרי ומכאן שהמוסר אבסולוטי.
[עריכה] האסכולות לפתרון בעיות אתיות
[עריכה] אגואיזם Egoism
- האגואיזים הקלאסי קובע כי כל אדם צריך לפעול לטובתו האישית, גם אם היא פוגעת באחרים.
- האגואיזם האתי עפ"י ת'ומס הובס, קובע כי בני אדם יוותרו על טובתם האישית בזמן הקצר בכדי להשיג רווחה אישית לטווח ארוך. כלומר, טובתו האישית של כל האדם מושגת ע"י איפשור לשאר בני האדם להשיג את טובתם האישית.
- לדוגמה, בני אדם יאפשרו למלך לשלוט בם בשביל שהוא ישליט סדר ולא יהיה כאוס.
- הבעיות עם אגואיזם אתי:
- המלך הוא אדם והוא אגואיסט בפני עצמו שלא מתנהג באגואיסטיות אתית אלא באגואיזם קלאסי.
- כאשר יש ניגוד מוחלט בין אינטרסים, לא ניתן לפתור אותו ע"י אגואיזם אתי. לדוגמה, שני אנשים עם מנת מזון אחרונה על אי בודד. מי שאוכל את המזון שורד והאחר מת.
[עריכה] סוגי אגואיזים
- סדיסט: זהו אדם שמתנהג ברוע לב, גורם סבל לזולת אפילו בלי רווח כלשהו. זהו אדם עוין שמוכן לאבד הכל העיקר שלשני רע.
- אגואיסט מצוי: מתייחס רק לעצמו וחושב שכל אדם צריך לדאוג לעצמו ואינו מוכן לראות את היפוך התפקידים. לדוגמה, גנב שלא מוכן שיגנבו ממנו.
- אגואיסט אתי: מוכן להיפוך תפקידים. הוא מוכן שכולם ירוויחו את מה שהוא מרוויח בעצמו. כלומר, גנב שלא מתלונן שגונבים ממנו. גונב מגנב פטור.
- אגואיסט תמים או מתוחכם: התמים מתבסס על שיקולים תועלתיים קצרי טווח. המתוחכם משקיע עכשיו כדי לקבל טובות הנאה בשלב מאוחר יותר (ת'ומס הובס).
- אגואיזם פסיכולוגי: גישה זו טוענת כי מאחורי כל מעשה אלטרואיסטי מסתתרת סיבה פסיכולוגית. דוגמות:
- מאחורי כל מעשה אלטרואיסטי מסתתר מעשה אגואיסטי. כלומר, אדם פועל בניגוד לטובתו האישית בכדי להשיג רווח אחר בעתיד. לדוגמה, אדם תורם כסף בכדי לקבל כבוד או יכולת השפעה (גאידמק).
- מאחורי כל מעשה לא אגואיסטי מסתתר הפחד להיתפס או להתבייש. לדוגמה, אדם לא גונב כי הוא פוחד להיתפס.
- מאחורי כל מעשה אלטרואיסטי מסתתר הרצון להרגיש סיפוק. המתנגדים לטיעון זה טוענים כי לא ניתן למדוד סיפוק.
[עריכה] תועלתנות Utilitarianism
- ביסוד התורה הטענה שכאב ועונג הם המוחלטים היחידים וכי יש לחתור למצב של עונג מרבי וסבל מזערי.
- המעשה הנכון הוא זה שיביא לכמה שיותר אושר לכמה שיותר בני אדם.
תורת המוסר הקאנטיאנית (עמנואל קאנט), מיישמת את תורת הסיבתיות של דייוויד יום כשהיא מנתקת בין כוונת האדם לפני שביצע את המעשה לבין התוצאה של המעשה עצמו.
- התועלתנות, שפותחה במאה השמונה עשרה על ידי ג'רמי בנתם ואחרים עוסקת במוסר של תוצאה בניגוד למוסר של כוונה:
- מוסר של כוונות: יש לשפוט מעשים רק על פי הכוונה שעמדה מאחוריהם ולא על פי תוצאתם.
- מוסר של תוצאות: מעשים נשפטים לפי תוצאתם בלבד.
- לדוגמה, במצב בו אדם מטפל בפצוע תאונת דרכים. חוסר הידע של אותו אדם יגרום לו להזיזו ממקומו ולהחמיר פציעת גב ממנה הוא סובל. לפי תורת מוסר של כוונה, האדם עשה מעשה מוסרי, משום שכוונתו הייתה לסייע. תורת מוסר של תוצאה, לעומתה, טוענת כי מעשהו של האדם לא היה מוסרי כיוון שהחמיר את מצב הפצוע.
[עריכה] מדידת וסוג העונג
ג'רמי בנתם טוען כי העונג יכול להמדד בפשטות עפ"י משך העונג כפול עוצמתו. לעומתו, ג'ון מיל (ג'רמי בנתם היה סנדקו של ג'ון מיל) טוען שיש איכויות של עונג, כלומר עונג אחד יקר ערך מעונג אחר. ישנן מספר פילוסופיות הדנות בשאלה איזה סוג של עונג הוא יקר ערך יותר:
- ההדוניסטית Hedonsim: מקסימום עונג פחות כאב. ההדוניסט שואף להגביר את העונג למקסימום ולהפחית את הכאב למינימום.
- אפיקוראית: מינימום כאב ועונג פשוט. אפיקורוס האמין כי העונג הגדול ביותר הוא בחיפוש עינוגים צנועים בכדי להשיג הרגשת שלווה וחופש מפחד וכאב. תוך כדי הבנות גבולות העונג, דבקות בחיים פשוטים והמנעות מכאב מעל הרדיפה אחר עינוגים.
- סטואית: שליטה עצמית, קור רוח והתנתקות מרגשות מסיחים מאפשרת מחשבה צלולה. זנון מקיטיום האמין שהעונג הוא בלוגיקה ובמחשבה ובנפש הפנימית. (מזכיר קצת בודהיזם?)
- אריסטוליאנית: השגת האושר והסגולה ע"י הגשמת המטרה העצמית.
ג'ון מיל מסכם ואומר שבכדי לפעול בצורה מוסרית, יש לפעול בדרך שתביא מקסימום תועלת למקסימום בני אדם תוך כדי התחשבות בכך שישנם סוגים מסוימים של עונג שמביאים תועלת רבה יותר (עפ"י הגישות).
[עריכה] אימפרטיב קטגורי - הצו המוחלט
עמנואל קאנט גורס כי כל אדם חייב לעשות מה שהוא היה רוצה שכולם יעשו תמיד. לפני כל החלטה יש לשאול "האם הייתי רוצה שכולם ינהגו כך כלפי?", אם התשובה היא כן אזי זוהי החלטה מוסרית. קאנט מדגיש את חשיבות הכוונה מעל התוצאה.
[עריכה] צדק לכל
ג'ון רולס (John Rawls) קובע שכאשר מחפשים את מקסימום התועלת למקסימום בני האדם יש להתחשב במיעוט. כל החלטה צריכה לקחת בחשבון את החלשים ולהעניק להם שיוויון הזדמנויות.
[עריכה] ארכיטקטורת האתיקה
